הנתונים הנם למידע כללי בלבד לשירות הלקוחות. הנוסח המחייב הנו הנוסח המופיע בחוקים, בתקנות ובפוליסות.

ביטוח אלמנטארי | ביטוח חיים

מונחים בביטוח אלמנטארי

ביטוח – אמצעי לפיזור הסיכון הכלכלי הנופל על היחיד ע"י יצירת מאגר של עמיתים, קרי חברות הביטוח, אשר יחלקו ביניהם את הנזק ליחיד.

ביטוח חובה– ביטוח חובה הינו ביטוח בו מחויב כל רכב מנועי דו גלגלי או בעל ארבעה גלגלים. תעריפי ה-ביטוח נקבעים ע"י חברות ה-ביטוח כל חודש מחדש בהתאם למספר כללים כגון: גיל הנהג הצעיר ביותר הנוהג ברכב, נפח מנוע, אמצעי בטיחות הרכב, וותק נהיגה ועבר ביטוחי.

ביטוח חסר (תת ביטוח)– כאשר אנחנו מבטחים נכס או תכולת דירה בסכום של 200 אלף שקל ולאחר נזק מתברר שסכום הביטוח היה צריך להיות 300 אלף שקל והנזק שנגרם היה בגובה של 50 אלף שקל. אם כך חברת הביטוח תשלם לנו רק שני שליש מהנזק הכולל בגובה של 33,333.

ביטוח צד ג'/ביטוח צד ג' לרכב מנועי – הכיסוי הוא לנזקים הנגרמים לצד ג' בנזקי רכוש בלבד.

ביטוח רכב מקיף – ביטוח המכסה נזק עצמי וכן נזק שיגרם לצד ג'. לביטוח המקיף ברוב המקרים מתוספים ריידרים (הרחבות), ניתן לרכוש את הריידרים באמצעות פוליסת הביטוח או ישירות מהחברות שמספקות את השרות (כגון: שירותי גרירה, רכב חליפי, כיסוי גניבת רדיו, שמשות וכו'…)
הביטוח המקיף נרכש עבור מכוניות פרטיות, מכוניות מסחריות עד 4 טון ורכב מנועי מעל 4 טון.

ביטול תקופה קצרה – עבור כל חודש או חלק ממנו תגבה חברת ה-ביטוח 10% מהפרמיה השנתית ובנוסף תוספת של 10%. אם מבוטח היה מבוטח שלושה חודשים וביצע ביטול, חברת הביטוח תגבה 30% + 10% נוספים. סה"כ 40% מהפרמיה השנתית.

בעל הפוליסה – אדם או חברה אשר נקוב בפוליסה כבעליה, המתחייב לשלם את הפרמיה בגינה. בתוכניות פרטיות בעל הפוליסה הנו המבוטח (בדרך כלל). בתוכניות לביטוח מנהלים בעל הפוליסה הנו המעביד.

גבולות אחריות צד ג' – גבול הכיסוי המקסימאלי שאותו הסכים המבטח לקחת על אחריותו בכל תביעה ותביעה או במהלך כל תקופת הביטוח.

ההשתתפות עצמית – נקבעת בעת עריכת הביטוח ומשתנה בהתאם לפרמטרים שונים . מקובל בענף הרכב להקטין את ההשתתפות העצמית במוסכי הסדר בביטוח מקיף. וכמו כן ניתן לרכוש במספר סוגי ביטוח את ביטול השתתפות עצמית. בענף הרכב נהוגים שני סוגים של השתתפות עצמית (ראה השתתפות עצמית בירידת ערך).

הנחת העדר תביעות – הנחה שניתנת למבוטחים עבור שנות הביטוח שחלפו בהם לא תבעו את חברת הביטוח. אישורים אלה מקובלים בענף ביטוח הרכב וענף ביטוח הדירות.
הנחה זו מתקבלת באופן ישיר מחברות הביטוח אל המבוטחים בעת המועד לחידוש הפוליסה.
בחלק מהמקרים הודעות אלו נשלחות למבוטחים באופן ישיר או במקרים אחרים מועברות דרך סוכני הביטוח.

השתתפות עצמית בירידת ערך– ירידת ערך לאחר קרות מקרה הביטוח כאשר למבוטח נגרם נזק חלקי, נגרע ערך הרכוש לאחר תיקונו. כתוצאה מירידת ערך הרכב מקובל בענף הביטוח לגבות 1.5% השתתפות עצמית בגין ירידת ערך.

זיקת ביטוח– קשר בין המבוטח לבין הרכוש המבוטח (לא יכול פלוני שאין לו בעלות על נכס מסוים לבצע עבורו ביטוח) ולקבל תשלום בגינו אצל המבטח.

חיתום– הינו תהליך של קבלת הביטוח, קביעת התנאים וקביעת המחיר (הפרמיה ע"י חברת ה-ביטוח). חתמים בחברות ביטוח מתמחים בתחומי חיתום שונים: רכב, דירות, עסקים, תעשייה, חבויות וכו'…

"טוטל לוס"- הינו אובדן כללי של הרכוש (רכב) הניזוק לפי קביעת שמאי מוסמך. אחוז הנזק הכללי שונה מפוליסה לפוליסה, מקובל בין התחומים של 50% ל – 60%.

כינון ביטוח – השבה לקדמותם סכומי הביטוח שהופחתו לאחר תשלום נזק חלקי.

מוסכי הסדר – הינם מוסכים שלחברות הביטוח הסדרים מיוחדים איתם.
בענף הביטוח מקובל שההשתתפות העצמית במוסך ההסדר נמוכה באופן משמעותי מהשתתפות העצמית בפוליסה.לקוח המתקן את רכבו לאחר תאונה במוסכי הסדר ישלם את ההשתתפות העצמית ישירות למוסך ההסדר ולאחר התשלום יקבל את רכבו המתוקן.

מלוס – מצידו השני של המתרס, קיימת תוספת תשלום לפוליסת הביטוח בגין ריבוי תביעות בשנים הקודמות לחידוש הביטוח.

נהג צעיר- מקובל בענף הרכב להגדיר נהג צעיר, נהג שתרם מלאו לו 24 שנים. בנוסף, ישנן חברות ביטוח שקובעות רף לנהג צעיר שתרם מלאו לו 21.

נהג חדש– נהג שתרם מלאו 12 חודשים מיום קבלת רישיון הנהיגה המתאים.

פוליסה – חוזה בין חברת הביטוח למבוטח המגדיר את הפיצוי אותו תשלם חברת הביטוח למבוטח או לצד שלישי, עקב סיכונים המוגדרים בחוזה.
בחוזה זה יפורטו גם החריגות שבגינם לא ישולם פיצוי, או ישולם פיצוי מופחת.

פרורטה – שיטת זיכוי של פוליסות הביטוח באופן יחסי לתקופת השימוש. נעשה ע"י חברות הביטוח באופן חריג בלבד.

פרמית ביטוח– התשלום אותו חייב לשלם הלקוח עבור רכישת הפוליסה. התשלום מתבצע בשקלים, דולרים או בכל מטבע לפי תנאי ההתקשרות עם חברת הביטוח. עם קבלת העסק והפרמיה מהמבוטח מעביר המבוטח את הסיכון בגין הביטוח למבטח.

פרנציז'ה– השתתפות עצמית מיוחדת שחלה רק עם הנזק עובר את הסכום שנקבע בפוליסה. לדוגמא: במקרה בו סף הפיצוי 5000 ש"ח והנזק הוא 4000 ש"ח לא יקבל המבוטח את סכום הנזק. לעומת זאת, אם הנזק הוא מעל 5000 ש"ח יקבל המבוטח את מלוא סכום הנזק.

קוד הדגם – הינו תעודת הזהות של הרכב, לכל קטגוריה של כלי רכב יש קוד דגם מזהה ואחיד. את קוד הדגם ניתן למצוא בפוליסות הביטוח: כמו שחברת הביטוח רושמת את פרטי הנהג ומספר הרכב בפוליסה כך היא מציינת את קודי הדגם.
ניתן למצוא את כל קוד הדגם המצויים בישראל במחירון "לוי יצחק".

מונחים בביטוח חיים

אובדן כושר עבודה – מצב רפואי הנגרם מאירוע תאונתי או מחלה, אשר בגינו נבצר מהמבוטח לעבוד במקצועו, תפקידו, או בעיסוק סביר אחר המתאים להשכלתו וניסיונו וכתוצאה מכך נפגעת יכולתו להשתכר.

אירוע תאונתי – אירוע בלתי מתוכנן ובלתי צפוי אשר גרם לחבלה גופנית כגון: נפילה, שריפה וכו'.

בדיקה רפואית – כחלק מקבלתו של המבוטח לתוכנית הביטוח יכולה חברת הביטוח לדרוש מן המבוטח לעמוד בבדיקות רפואיות. מטרתם לבחון את מצבו הרפואי של המבוטח ערב עריכת הביטוח על מנת להעריך את חשיפת חברת הביטוח לסיכונים.

ביטוח אובדן כושר עבודה – ביטוח שבו מתחייב המבטח לפצות את המבוטח בפיצוי חודשי מוסכם מראש במקרה בו נגרם למבוטח אובדן כושר עבודה. ביטוח זה הנו בדרך כלל תוספת לפוליסת ביטוח חיים. בנוסף, ניתן לרכוש כיסוי לשחרור המבוטח מתשלום פרמיה בזמן אובדן כושר עבודה, קרי מלבד לפיצוי אותו יקבל המבוטח, ישלם המבטח גם את הפרמיות בגין הפוליסה הקיימת.

ביטוח אנשי מפתח – תוכנית ביטוח חיים, בה המעביד מבטח את הנזק הכלכלי אשר עלול להיגרם עקב מוות מוקדם של עובד מרכזי בחברה. בתוכנית זו המבוטח הנו העובד והמוטב הנו המעביד.

ביטוח בריאות – ביטוח הבא לכסות הוצאות רפואיות החלות על המבוטח עקב אירוע מחלתי. התגמול בגין ביטוח זה יבוא או באמצעות החזר הוצאות או באמצעות תשלום ישיר לספקי הטיפול הרפואי. הכיסויים הביטוחיים השכיחים בתוכניות הנם השתלות, ניתוחים מיוחדים וכו'.

ביטוח חיים– תוכנית המבטיחה זכויות למוטבים, במקרה מותו של המבוטח, על ידי קבלת קצבה חודשית או על ידי קבלת סכום חד פעמי. ביטוח הינו למקרה מוות בלבד ( בשמו המקצועי "ריסק"). הביטוח נרכש לתקופה מוגבלת עד גיל 70, ניתן לרכוש את הביטוח ב – 4 חלופות עיקריות:
ביטוח במחיר קבוע לאורך כל תקופת הביטוח.
תעריף ביטוח המשתנה כל 10 שנים.
תעריף ביטוח המשתנה כל 5 שנים.
תעריף ביטוח המשתנה כל שנה.

ביטוח מוות מתאונה – כיסוי ביטוחי הניתן לרכישה רק כביטוח נוסף לביטוח חיים. בכיסוי זה, ישולם סכום ביטוח נוסף במקרה מותו המוקדם של המבוטח עקב תאונה . סכום הביטוח ישולם למוטבי המבוטח כסכום חד פעמי.

ביטוח מנהלים – תוכנית ביטוח חיים הניתנת בהתקיים יחסי מעביד עובד. מטרתה להגן על העובד ועל בני ביתו בעת אירועים אשר עלולים לפגוע בהכנסתו כגון: פטירה, נכות, פרישה.
תוכנית זו מאושרת כקופת תגמולים ובגין ההפקדות הקיימות נהנה העובד והמעביד מהקלות מס.
בביטוח זה ההשתתפות הינה של המעסיק והעובד, כאשר לרוב היחס הנו 13 ושליש אחוז מהשכר ברוטו על חשבון המעסיק וחמישה אחוז ברוטו על חשבון העובד.

ביטוח מסולק – תוכנית אשר ממשיכה להיות בתוקף מבלי שבעל הפוליסה נדרש לשלם פרמיות נוספות. סכום הביטוח למקרה פטירה ייקבע לפי הפרמיה ששולמה עד כה ולצבירות החיסכון בתוכנית.

ביטוח משכנתא – ביטוח חיים למקרה פטירה. בביטוח זה מפוצה נותן המשכנתא, בגין אובדן תשלומים עתידי של הנפטר – משלם המשכנתא. מאחר ואין חובה לביצוע הביטוח באמצעות הבנקים למשכנתאות, מומלץ לבחון רכישת ביטוח זה בחברות ביטוח באופן עצמאי.

ביטוח נכות מקצועית – כיסוי ביטוחי או הרחבה (ריידר) הניתנת לרכישה רק כביטוח נוסף לביטוח חיים. מטרתה הביטוח הנה לפצות את המבוטח בעת קרות הנכות הנגרמת מתאונה או מחלה. סכום הביטוח ישולם כסכום חד פעמי.

ביטוח נכות מתאונה – כיסוי ביטוחי או הרחבה (ריידר) הניתנת לרכישה רק כביטוח נוסף לביטוח חיים. המבוטח יהיה זכאי לתגמולי הביטוח אם נקבעו לו אחוזי נכות עקב אירוע תאונתי.
אם אחוזי הנכות אשר נקבעו הנם חלקיים, יקבל המבוטח את החלק היחסי מסכום הביטוח אשר רכש כסכום חד פעמי.

ביטוח שותפים – תוכנית ביטוח חיים אשר מבטחת את חיי השותפים בחברה. במקרה של פטירת אחד השותפים יעבור סכום הביטוח לשותפים הנותרים וישמשם לרכישת חלקו של הנפטר בחברה.

ביטוח תאונות אישיות – פוליסה הבאה לכסות את המבוטח, בגין " אירוע תאונתי" אשר גרם לאובדן זמני של כושר עבודתו. הפוליסה מכסה פגיעה אשר אינה מזכה בפיצוי מכוח חוק, ניתן להרחיבה לכיסוי גם בעת אירוע מחלתי.

גיל המבוטח– הגיל בפוליסה נקבע לפי הקירבה של המבוטח ליום ההולדת שחלף או ליום ההולדת הבא אחריו. חשיבות גילו של המבוטח באה לידי ביטוי (בין השאר) בקביעת עלויות הביטוח, שכן עלויות אלו משתנות לרוב בהתאם לגילו של המבוטח.

גיל פרישה – הגיל בו יפרוש המבוטח מעבודתו, ויממש את החסכונות והזכויות שצבר בתוכניות הפנסיוניות השונות.
גילאי הפרישה המוגדרים בחוק הינם:
גבר – 65
אישה – 60 (כולל זכאות להמשך עבודה עד גיל 65).

גמלא, תוכניות – תוכניות ביטוח חיים עם מרכיב חיסכון אשר במועד סיום התוכנית זכאי המבוטח לקבל גמלא חודשית, כל עוד הוא בחיים. במקרה מותו של המבוטח לאחר תאריך התחלת תשלומי הגמלא ולפני ששולמו מספר גמלאות המוסכם בפוליסה, ישלום למוטב סכום חד פעמי בגובה מספר הגמלאות אשר טרם שולמו כפול גובה הגמלא.

הטבות מס – במטרה לעודד את החיסכון הפנסיוני, מוגדרות בתקנות מס הכנסה ההטבות הבאות:
מעסיק – הקטנת תשלומי המס של המעסיק עקב הכרות בהפקדתו לקופת גמל כהוצאה מוכרת.
עובד – הקטנת תשלומי המס או, לחילופין, קבלת החזרים ממס הכנסה לפי סוג ההטבה לאותו עניין.

היוון – חישוב נוכחי של ערך עתידי, חישובו של סכום חד פעמי או תזרים המזומנים אשר יתקבל בעתיד, לסכום חד פעמי במועד החישוב.

הכנסה מזכה – כל ההכנסה החייבת של יחיד שמקורה בעבודה, לפני חישוב הניכויים.

הסדר ריסק – במסגרת הסדר זה יכול הפרט להמשיך לשלם את עלות הכיסויים הביטוחיים בלבד במקרה של הפסקה זמנית בעבודתו. באופן זה ניתן להבטיח כיסוי ביטוחי מלא ובמקביל שימור התוכנית הפנסיונית.
בד"כ ניתן לבצע הסדר זה לתקופה של עד שנה.

הסכם/ הסדר קיבוצי – הסכם הנחתם בין ארגון העובדים המייצג את המועסקים במקום העבודה (בדרך כלל ההסתדרות) ובין מעסיק/ קבוצת מעסיקים. לדוגמא, הסכם הפנסיה המקיפה בתעשייה המוחל על העובדים המועסקים אצל מעסיקים החברים בהתאחדות התעשיינים.

הצהרת בריאות – אדם המעוניין לבטח את חייו בביטוח חיים, יצהיר על מצב בריאותו הנוכחי ועל עברו הרפואי. הצהרת הבריאות/ שאלון רפואי באה לתאר את הנסיבות בהן קיבל המועמד לביטוח טיפולים רפואיים, ופרטים נוספים בגין מחלות משפחתיות.
הצהרה זו מסתיימת בחתימת המועמד על "ויתור סודיות רפואית" המאפשרת לחברת הביטוח את הזכות לוודא את הפרטים המופיעים בהצהרת הבריאות.
במקרים בהן סכומי הביטוח גבוהים או מפאת גילו רשאית חברת הביטוח לדרוש שהמבוטח יעבור בדיקה רפואית נוסף להצהרת הבריאות.

זיכוי מס – סכום המופחת מתשלומי המס בהן מחויב הנישום. על תוכניות ביטוח בעלות מרכיבי חסכון זכאי המבוטח לזיכוי על פי תקנות מס הכנסה.

חוק חוזה הביטוח – "חוק חוזה הביטוח" בא להסדיר את זכויות היסוד של המבוטח. החוק מבהיר את חובתה של חברת הביטוח כלפי המבוטח בגין תשלומי הפרמיה. "חוק חוזה ביטוח" הנו חלק מהחוזים להם כפופה חברת הביטוח כגון: חוק החוזים תשל"א – 1970, חוק השליחות תשל"ה – 1965, חוק הפיקוח על הביטוח תשמ"א – 1981.

חוק פיצוי פיטורין – הזכאות לפיצויי פיטורין נקבעת ב"חוק פיצויי פיטורין". החוק קובע כי במידה ועובד פוטר לאחר שנת עבודה אחת לפחות חובת המעסיק לשלם לו מענק חד פעמי בגובה שכר אחרון מוכפל בשנות עבודתו. החוק קובע מספר סעיפים בהם גם התפטרות מזכה בפיצויים (לדוגמא אישה שילדה ומתפטרת במטרה לטפל בילדה).

חיתום – הינו חלק מתהליך הבדיקה אותו מבצעת חברת הביטוח ערב עריכת החוזה עם המבוטח, בו משקללת חברת הביטוח את הממצאים בנוגע למצב בריאותו של המבוטח, אורך חייו וסיכונים שונים המתקבלים מטופסי ההצעה ועל סמך כך מחליטה באיזה תנאים לקבל את המבוטח לביטוח. ב-"חוק חוזה הביטוח תשמ"א, 1981", סעיפים 6-8, מתייחס המחוקק לחובת הגילוי החלה על המבוטח. המחוקק פותר את המבטח באופן חלקי או מלא במקרה והסתיר המבוטח מידע בכוונה או נתן תשובה שאינה מלאה וכנה.

מדד היסוד – מדד המחירים לצרכן הינו המדד המפורסם ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כל 15 לחודש בגין החודש שקדם לו. לכל פוליסת ביטוח מדד יסודי הנקבע עפ"י המדד האחרון שפורסם.

מוטב– האדם או מספר אנשים אשר יקבלו את סכומי הביטוח בעת התרחשותו של מקרה ביטוח. אם לא מצוינים מוטבים בפוליסה, יועברו סכומי הביטוח ליורשיו החוקיים. לאורך כל תקופת הביטוח, ניתנת לבעל הפוליסה הזכות לשנות את המוטבים כראות עיניו.

מס פרוגרסיבי – הכלל קובע כי ככל שהכנסתו של יחיד עולה חובתו לתשלום מס עולה
(באופן מדורג) . חישוב המס המדורג הנו לפי חישובה של ההכנסה השנתית.
שיטה זו של גביית מס יוצרת מעין מדרגות תשלומי מס.

מס שולי – מדרגת המס הגבוהה ביותר אותה משלם יחיד – נקבעת לפי אחוז המס הנגבה מהשקל אחרון בהכנסתו של היחיד.

ניכוי מס – סכום המופחת מההכנסה החייבת במס.

נכות מקצועית – מצב בו המבוטח הפך באופן מוחלט ותמידי לנכה בשיעור של 100%, ועקב כך אינו מסוגל לעסוק בעבודתו או בעבודה אחרת תמורת תגמול או רווח.

נכות מתאונה– מקרה בו המבוטח הפך לנכה בשיעור של 100% עקב תאונה כהגדרתה בביטוח זה. במקרה של נכות חלקית עקב תאונה, ישולם תשלום חלקי בהתאם לטבלת אחוזי הנכות המפורטים בביטוח זה בכפוף לשיעור הנכות שנקבע.

נספח הון – נספח שנוסף על ידי חברות הביטוח לפוליסות למטרות קצבה. נספח זה "צובע" חלק או כל הכספים ככספי הון. ניתן להוסיף נספח זה בפוליסות למטרת קצבה שנפתחו החל מ-1991 ועד אוגוסט 2000.

נספח קצבה– נספח שנוסף על ידי חברות הביטוח לפוליסות למטרות הון. נספח זה "צובע" חלק מהכספים ככספי קצבה.
ניתן היה להוסיף נספחים אלו עד 1991. לאחר תאריך זה נאסרה הוספתם על ידי מס הכנסה.

סעיף 14 לחוק פיצויי הפיטורין – סעיף זה קובע כי התשלומים החודשיים אותם מעביר המעסיק לקרן הפנסיה / ביטוח מנהלים יבואו במקום ולא על חשבון חבות תשלום הפיצויים במועד סיום עבודה. במקרה זה לא תקבל כל השלמה פיצויים ממעסיקך ויראו את הפיצויים שנצברו בקופה כממצים את כל זכויותיך, גם אם הסכום נמוך מהחשבון הקובל של שכר אחרון כפול תקופת עבודה.

ערך מסולק – סכום הביטוח המוקטן אשר המבוטח ממשיך להיות מבוטח בו כריסק למקרה פטירה, כאשר הוא מפסיק לשלם את הפרמיות החודשיות.
ערך זה קיים בפוליסות הכוללות מרכיב חסכון, ומחושב בהתאם לטבלת ערכי סילוק המצורפת לפוליסה.

ערך פדיון – הערך הכספי אשר ישולם למבוטח בעת פדיון הפוליסה.
ערך זה קיים בפוליסות הכוללות מרכיב חסכון, ומחושב בהתאם לטבלת ערכי פדיון המצורפת לפוליסה.

פוליסה הונית – פוליסת ביטוח שבה החיסכון שנצבר מתקבל בתשלום אחד מלא בתום תקופת הביטוח.

פוליסה מבטיחה תשואה- תוכנית ביטוח עם מרכיב חסכון אשר החלה לפני 1/1/91 . בתוכניות אלו מתחייבת חברת הביטוח על תשואה מעבר למדד, ללא קשר לרווחים אותם השיגה בפועל.

פוליסה מסולקת – רכישה חד פעמית של הכסף שנצבר בפוליסה (ערך פדיון) בתום תקופת הביטוח המקורית, פעולה המקנה סכום ביטוח מוקטן .בחייו של המבוטח ניתן למשוך את כספי הסילוק בכל זמן שיחליט המבוטח.

פוליסה משתתפת ברווחים – תוכנית ביטוח עם מרכיב חיסכון. חברת הביטוח תשתתף ברווחים אשר נוצרו מהתשואה החודשית בתיק ההשקעות . השתתפותה של חברת הביטוח ברווחים מותנה בכך כי תניב תשואה מעבר למדד.
כל הפוליסות אשר שווקו החל מ- 1/1/92 הנן פוליסות משתתפות ברווחים.

פוליסת קצבה – פוליסה שבה החיסכון הנצבר בתום תקופה, משולם לאורך כל ימי חייו של המבוטח. פוליסות הקצבה מבטיחות תשלום קצבה מסוים במקרה של מוות מוקדם.

פנסיית יסוד – פנסיית יסוד הנה התוכנית הבסיסית אותה הציעה קרן פנסיה בעבר.
במסגרת זו, יהיה העמית זכאי לפנסיית זקנה, אך אינו זכאי לפנסיית שארים או לפנסיית נכות.
אם נפטר העמית טרם הגיעו לגיל פרישה, יעברו הכספים אשר צבר בקרן לשאריו.
בעת פטירת העמית לאחר גיל הפרישה, יקבלו שאריו אחוז מהפנסיה אותה קיבל, לפי תנאי הקרן.
תוכנית זו סגורה לעמיתים חדשים.

פנסיית זקנה – פנסיית זקנה הנו הסכום החודשי אותו יקבל עמית בקרן פנסיה מגיל פרישה עד סוף ימי חייו. סכום זה נקבע על פי תקנון קרן הפנסיה בה חבר העמית , ונגזר מהפקדות העמית לקרן במהלך שנות חברותו. אם סכום הפנסיה הנו נמוך מפנסיית מינימום (המוגדרת בתקנות קרן הפנסיה) יקבל העמית סכום חד פעמי.

פנסיה מקיפה – פנסיית מקיפה הנה התוכנית הבסיסית אותה מציעה קרן פנסיה כיום.
במסגרת זו, יהיה העמית זכאי לפנסיית זקנה, לפנסיית שארים ולפנסיית נכות.

פנסיית נכות – פנסיית נכות הנו הסכום החודשי אותו יקבל עמית בקרן פנסיה.
סכום זה נקבע על פי תקנון קרן הפנסיה בה העמית חבר, ובדרך כלל משקף אחוז מפנסיית הזקנה הצפויה לעמית.

פנסיית שארים – פנסיית שארים הנו הסכום אותו יקבלו כקצבה חודשית "שארי" עמית בקרן פנסיה (אלמן, אלמנה, ילדים ). סכום זה נקבע על פי תקנון קרן הפנסיה בה חבר העמית, ובדרך כלל משקף אחוז מפנסיית הזקנה הצפויה לעמית.

פרנצ'יזה – הטבה הקיימת במוצרי אובדן כושר עבודה. בתום תקופת ההמתנה כאשר המבוטח מתחיל בקבלת הפיצוי החודשי, תשלם חברת הביטוח פיצוי רטרואקטיבי נוסף.

צו הרחבה – שר העבודה והרווחה מוסמך להכיל תנאי פנסיה הכוללים בהסכם קיבוצי מסוים, על מקומות עבודה נוספים שאינם חתומים על הסכם זה. לצו זה משמעות חוקית מחייבת.

קופה הונית – קופה המאושרת ע"י משרד האוצר כקופת גמל לפיצויים ו/או לתגמולים.
בקופה זו צובר המבוטח את החיסכון לגיל פרישה כחסכון חד פעמי.

קופה לקצבה– קופה המאושרת ע"י משרד האוצר כקופת גמל לפיצויים ו/או לתגמולים.
בקופה זו צובר המבוטח את החיסכון לגיל פרישה גמלא חודשית מגיל פרישה ואילך.

קופת גמל – קרן פנסיה, ביטוח מנהלים, תוכניות ביטוח (המאושרות כקופות גמל) וקופת גמל בנקאית. קופות אלו מאושרות ע"י משרד האוצר כקופות גמל לפיצויים ו/או לתגמולים, בקופות אלו ייהנה העובד מהכרה בהפקדותיו לצורכי מס הן בעת הפקדת הכספים והן בפדיונם.
הייחודיות בקופת הגמל הינה בעובדה כי צבירות הכספים מבוצעות באופן שמי ולא קולקטיבי (קופות מרכזיות) וכן התחיבות חוזית לאופן בו ישולם הגמל הן מבחינת מועד והן באופן התשלום: קצבה/הון.

קופת פיצויים אישיים – בקופה מסוג זה, חשבון הפיצויים מתנהל על שם העובד.
תשלום הפיצויים יתבצע בנסיבות מזכות ובאישור המעביד. כספי פיצויים שלא הועברו לעובד יפדו על ידי המעסיק בניכוי מס במקור.
כללי ההפקדה בקופה – יש להפקיד כספים באופן סדיר, בשיעור שווה ממשכורתו של העובד.

קופת פיצויים מרכזית – קופה בה מפקיד המעביד את חבותו לפיצויים שלא באופן שמי .
הקופה בבעלותו של המעביד והנ"ל רשאי להשתמש בכספים הצבורים לצורך תשלומי פיצויי פיטורין לעובדיו. המעביד מבצע (לרוב) בדיקה של עתודה/יעודה. התשואה על הכספים יוזרמו ליתרות הקופה.

קופת תגמולים אישית – בקופה מסוג זה, מנוהלים כספי תגמולים על שם העובד. תשלום התגמולים יתבצע בהגיע העובד לגיל פרישה.

קצבה מוכרת – חלק מקצבה המשולמת על קופת גמל לקצבה, ומקורה בתשלומים פטורים (תשלומים ששולם בגינם מס).

קרן השתלמות – קופת גמל שנועדה לתשלום דמי השתלמות לעובדים.
קרן השתלמות על פי הגדרה (פקודת מס הכנסה סעיף 3(ה)) זו הינה קופת גמל שנועדה לאפשר למעביד לחסוך סכומים המיועדים למימון השתלמויות מקצועיות לעובדיו.
שיעור תשלומי מעביד – עד 7.5 ממשכורתו הקובעת (לעובדי הוראה – עד 8.4% ממשכורתו הקובעת).
שיעור תשלומי עובד – שליש לפחות מסכום ששילם המעביד, ולא יותר מ – 2.5% ממשכורתו.
עובד הוראה – מחצית הסכום ששילם המעביד, ולא יותר 4.2% ממשכורתו, כקבוע בהסכמים קיבוציים החלים על עובדי הוראה.

תוחלת חיים– הינה אורך החיים הנותר למבוטח בכל רגע נתון.
תוחלת זו נקבעת ע"י אקטוארים ומספקת נתונים לחברת הביטוח בדבר הסיכון אליו היא חשופה. תוחלת החיים משתנה באופן דינאמי ככל שהרפואה מתפתחת. בשאלון הרפואי אותו ממלא המבוטח ערב חתימתו על הסכם הביטוח נשאל בגין מחלות תורשתיות ומצב בריאותו הנוכחי, נתונים אלו יכולים להשפיע על "תוחלת החיים" האישית של המבוטח ולכן חברת הביטוח מבקשת לבחון את הסיכונים הכרוכים בהתקשרות עמו.